פסק-דין בתיק ע"ב 1429-08

פתיח

1.           עניינה של תובענה זו בשאלה, האם התקיימו יחסי עובד-מעביד, בין מר יהושע טויטו (להלן: התובע), לבין מעריב - הוצאת מודיעין בע"מ (להלן: הנתבעת או מעריב); וכפועל יוצא מההכרעה בשאלה זו, האם התובע זכאי לזכויות כספיות שתבע, וכן - האם קמה לנתבעת זכות קיזוז, מכוח הסכם שנחתם בין הצדדים, ביום 1.3.94 [נספחי א' לתצהירים מטעם הנתבעת (להלן: ההסכם)].

2.           עיקר העובדות אינו שנוי במחלוקת והצדדים חלוקים, למעשה, על הפירוש המשפטי שיש לתת ליחסים שנקשרו ביניהם, כאשר כל אחד מהם נאחז בתקדימים משפטיים, כאלה ואחרים, לשם תמיכה בגרסתו. הנתבעת הקדימה וטענה לדחיית התביעה על הסף עקב התיישנות, ולחלופין - עקב שיהוי רב בהגשתה, הודאת בעל-דין ו/או ויתור מפורש מצד התובע, ומחמת חוסר סמכות עניינית. לא מצאנו לנכון להכריע בטענותיה כטענות סף, והן תיבחנה לגופן, כל אחת בהקשרה.

3.           יחד עם זאת, נאמר כבר עתה, כי לאחר שחזרנו ועברנו על התצהירים המונחים לפנינו, חקירות הצדדים וסיכומיהם - דעתנו היא, כי הצדק עם הנתבעת. נימוקינו יובאו לאחר פרישת התשתית העובדתית.

עובדות

4.           אלה העובדות הרלבנטיות, הנקבעות על יסוד כל החומר שהוצג לנו ולאחר ששקלנו את הדברים לכאן ולכאן, ועל פיהן תוכרע המחלוקת:

                     א.         התובע הוביל עיתונים עבור הנתבעת החל בשנת 1978 ועד סיום ההתקשרות ביום 23.8.07 (להלן: תקופת ההתקשרות). לפני תחילת תקופת ההתקשרות, ביצע התובע את השירות של חלוקת עיתוני הנתבעת יחד עם ספק עצמאי אחר שלה, בשם סמי אבוקרט, אשר התובע הציג עצמו כשותף שלו [עדות התובע, בחקירה נגדית -עמ' 9, ש' 22]; זאת, כחלק משירותי הובלה שנתנו הוא ואבוקרט גם ללקוחות אחרים [שם, ש' 27-21].

                      ב.         משנת 1978, ביצע התובע את שירותי ההובלה עבור הנתבעת באופן עצמאי, לבדו, אחרי שפתח תיק על שמו במס הכנסה ומע"מ, בו הגדיר את עיסוקו כעצמאי, לפי דרישה שקיבל ממס הכנסה [עמ' 9, ש' 31 - עמ' 10, ש' 6].

                      ג.          הרכב עמו ביצע התובע את ההובלות היה בבעלותו. התובע דאג להחזיק את הרכב במצב תקין ולבטחו בביטוח מקיף, על חשבונו (להלן: הרכב).

                      ד.         במהלך תקופת ההתקשרות, היה התובע אוסף עיתונים ממחסן של מר יצחק גרשלר, בחיפה, ומחלקם לחנויות ועסקים בעיר, בהתאם לקו החלוקה שקיבל מהנתבעת, אולם, למרות שהיה עליו להקפיד להגיע לנקודות השונות עד שעת יעד  - הוא אשר קבע את המסלול בו תעבור דרכו ואת הזמן שיקדיש כדי לעמוד בשעת היעד לה נדרש [עמ' 15, ש' 28-21].

                     ה.         אין חולק, כי משרדי הנתבעת ממוקמים בתל-אביב [עמ' 10, ש' 27-23]; בחקירתו הנגדית אף הודה התובע, כי רק לעיתים רחוקות מאוד היה מגיע למשרדי הנתבעת בתל אביב [עמ' 22 ש' 10-7]. למעשה, אף שמערך ההפצה של הנתבעת הינו בתל-אביב (או במשרדי מנהל סניף ההפצה של הנתבעת בחיפה), התייצבותו לנטילת העיתונים משנת 1978 היתה במקום איסוף שאינו משרדיה של הנתבעת (במחסן של גרשלר) והוא לא נצרך להתייצבות במערך ההפצה של הנתבעת ו/או במשרדיה לשם מתן שירותיו.

                      ו.          בניגוד לעובדי הנתבעת, התובע לא נדרש להעביר כרטיס נוכחות, לא עשה כן ושעות עבודתו לא היו קבועות [עמ' 24, ש' 17-19].

                      ז.          שעות הפעילות של התובע, במתן שירותיו לנתבעת, לא עלו בקנה אחד עם שעות פעילות המאפיינות יחסי עובד-מעביד. התובע סיפק את שירותיו במשך שעתיים, בלבד, בכל יום, בשעות הבוקר המוקדמות. בסיום החלוקה לא נדרש התובע לחזור למשרדי הנתבעת והיה לו זמן די והותר למתן שירותים נוספים לגורמים אחרים, שאינם הנתבעת, במסגרת עיסוקו העצמאי [עמ' 14 ש' 32-30]. נדגיש, כי התובע הוא שבחר להקדים ולהמתין בנקודת האיסוף, לפי שיקול דעתו, עד לזמן שהעיתונים היו אמורים להגיע לשם התחלת החלוקה על ידו [עמ' 15, ש' 5-1].

                     ח.         כאשר התובע יצא לחופש, לפי בחירתו, דיווח לנתבעת, אולם - הוא דאג להביא מחליף, לשם ביצוע מטלותיו; בדרך-כלל בו משפחה שלו: אשתו, בתו או החתן שלו [עדות התובע: עמ' 18, ש' 28-19]

                     ט.         התובע, שלא כמו עובדי הנתבעת, לא נדרש וממילא גם לא לבש מדי עבודה של הנתבעת ועל רכבו לא התנוססה מדבקת הזיהוי של הנתבעת [ עמ' 24, ש' 25-24].

                      י.          ביום 1.3.94, נחתם ההסכם ובו התובע מציג עצמו כספק שירותים עצמאי. מיום חתימת ההסכם התובע קיבל תשלום גלובלי עבור כל יום בו ביצע בפועל הובלה של עיתונים, כנגד חשבונית, כעוסק עצמאי בשירותי הובלה, בעל תיק עצמאי במס הכנסה, בביטוח לאומי ובמע"מ. עבור גביית שיקים, שביצע מעת לעת, קיבל תשלום נוסף, שולי יחסית [ ת/2, ס' 15].

                    יא.        ההסכם כלל התניה מפורשת, לפיה - לא חלים בין התובע לבין הנתבעת "יחסי עובד מעביד ו/או יחסי סוכנות, וכי היחסים בין הצדדים הינם מסחריים בלבד" [ס' 7(ב) להסכם].

                     יב.        בנוסף, כלל ההסכם התחייבויות נוספות [כלשון סעיף 8, שם], שעיקרן:

"8. מבלי לגרוע מן האמור לעיל, אם יקבע על ידי בית משפט, בית דין או רשות או מוסד כלשהם, כי שררו יחסי עובד ומעביד בין מעריב לבין המוביל או מי מטעמו, יחולו ההוראות כדלקמן וזאת רטרואקטיבית ממועד תחילת היחסים בין מעריב למוביל גם אם אלו החלו קודם לחתימת הסכם זה.